עוד ברוסיה הייתה אינה גננת, ויש לה גישה חינוכית מאוד בריאה ומציאותית על חינוך כבר מגיל קטן.
“אני נותנת להם חופש, אבל גם מחנכת אותם להרגלים, לסדר ולהתנהגות נאותה, כי כבר מהגיל הזה, צריך ללמד אותם מה אסור ומה מותר, לביטחונם האישי” אומרת אינה.
אינה מלמדת אותם להתחשב בחברים, לשחק ביחד, לדעת לחלוק, וליהנות מהמשחקים המשותפים. היא מטמיעה בהם הרגלי ניקיון וסדר, וגם סדר היום שלה קבוע וברור, ויוצר אצל הילדים תחושת בהירות ובטחון, כי גם הם, כבר יודעים מראש, מה הפעילות הבאה, שהיא קבועה בדרך כלל ואין להם שינויים והפתעות שבדרך כלל ילדים קטנים לא מסוגלים להבין ולספוג.
אינה דבקה בסדר היום העשיר והגדוש להם, ומאפשרת להם ביטוי אישי בתוך הקבוצה, כל אחד לפי גילו ויכולתו, ויחד עם זאת נוצרת אווירה משפחתית של ביחד, של כל ילד בקבוצה עצמה.
אינה מגדלת את הילדים בהצלחה רבה, מטמיעה בהם חינוך לסדר, לאהבה ולניקיון, מלמדת אותם לאכול עם כלים, להתלבש לבד, ללכת לשירותים, עושה להם גמילה קלה ומוצלחת מחיתולים, וכשהם באים הביתה, אחרי ארוחה, הם גוררים את ההורים שלהם לברז… לשטוף ידיים.
